VAYISHLACH

1. Taking Comfort in Divine Providence

1. Yaakov fighting until dawn

פרשת וישלח

בראשית לב,לב

ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר … ויזרח לו השמש …

• Sunshine to the second!! (Rabbi Lau)

חולין צא:

אמר ר’ עקיבא: שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע באיטליז של אימאום, שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל, כתיב “ויזרח לו השמש”, וכי שמש לו לבד זרחה? והלא לכל העולם זרחה!

אמר ר’ יצחק: שמש הבאה בעבורו, זרחה בעבורו, דכתיב) בראשית כ”ח( “ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה”, וכתיב “ויפגע במקום”, כי מטא לחרן אמר: אפשר עברתי על מקום שהתפללו אבותי, ואני לא התפללתי? כד יהיב דעתיה למיהדר – קפצה ליה ארעא, מיד – ויפגע במקום, כד צלי בעי למיהדר, אמר הקב”ה: צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה? מיד בא השמש.

1. What is the significance of the fact that this dialogue took place in the meat market of Imum?
2. What is the significance of the fact that R’Gamliel and R’Yehoshua were buying meat for the wedding of the son of R’Gamliel?
3. Did R’Akiva answer his question himself?
4. Why couldn’t R’Akiva wait until R’Gamliel and R’Yehoshua were in the Beis Hamedrash?

• Story of businessman in snowstorm in Buffalo NY

1. Binyamin and Dina (Vilna Gaon)

פרשת וישלח

בראשית לב,כג

וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק.

רש”י

ואת אחד עשר ילדיו – ודינה היכן היתה, נתנה בתיבה ונעל בפניה שלא יתן בה עשו עיניו, ולכך נענש יעקב שמנעה מאחיו שמא תחזירנו למוטב, ונפלה ביד שכם.

קול אליהו

ברש”י ואת אחד עשר ילדיו (שם לב. כג). ודינה היכן היתה וכו’

מקשים העולם מנ”ל דדינה נחסרה דילמא דינה היתה מהאחד עשר ילדיו ואחד מהשבטים היה נחסר

וי”ל דהנה איתא בגמרא (הוא בבר”ר צט. א, ובגמרא יומא י”ב, ועוד איתא טעמים אחרים[1]) הטעם שנבנה בית המקדש בחלקו של בנימין מפני דהוא לא השתחוה לעשו דהא עדיין לא היה נולד באותו הזמן, אם כן לפי זה אם איתא דהיה נחסר אחד מן השבטים הרי הוא גם כן לא השתחוה לעשו אם כן קשה למה לא נבנה הבית המקדש בחלקו של אותו השבט שנחסר אז, ומדוע נבנה דוקא בחלקו של בנימין, אלא ע”כ צריך לומר דכל השבטים היו שם עם יעקב וכולם השתחוו לעשו זולת בנימין שלא היה נולד עדיין, ורק דינה נחסרה, ודינה בלא”ה לא נטלה חלק בארץ ושפיר מקשה ודינה היכן היתה. (שמועה מפי מגיד אחד בשם איזה ספר)

1. It’s the effort that counts

פרשת וישלח (לב,כט)

וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל,  כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל.

• We are called יִשְׂרָאֵל, not וַתּוּכָל, to reflect that the main thing is the struggle
• What seasonal metaphor do we use for youth?
• Outside world, spring is often used as a metaphor for youth

“the spring, when proud … April, dressed in all his trim, hath put a spirit of youth in everything” (Shakespeare)

• L’Havdil, in Yiddishkeit, winter is used

איוב (כט,ד)

 כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּימֵי חָרְפִּי

As I was in my early days

בימי חרפי – בימי קדמותי (רש”י)

חרפי – נערותי והוא מענין חורף כי אז יחל זמן הזריעה (רלב”ג)

בימי חרפי – כינוי לימי הנערות מלשון ארמי הא בחרפי הא באפלי (מלבי”ם)

• Rav Moshe Shapiro explains that winter is the time for planting and hard work. Spring is already a time of reaping and enjoyment. In our hashkofo, youth is a time for work and effort.
• Rav Moshe Shapiro: we begin week on Sunday and rest at end; secular world begin week also on Sunday and rest at beginning. It’s a different focus.

• Netziv used to joke that when he was a bochur, he learned 18 hours a day and was just called Naftoli, when he got married and had more responsibility he was called Reb Naftoli, when he became a maggid shiur and had even less time, he was called HaRav Berlin, when he became Rosh Yeshiva and had even more responsibilities he was called HaRav HaGaon, Moreinu Rosh HaYeshiva and when he became more involved in Klal matters it became HaRav HaGaon, Moreinu Rosh HaYeshiva, Sar HaTorah etc..

Should have been the opposite!! (Truth is later achievements because of earlier hard work)

• Chafetz Chaim
• From siyum – אָנוּ עֲמֵלִים וְהֵם עֲמֵלִים and moshol of tailor

הדרן

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְּפָנֶיךָ ה’ אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי בֵית הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וְהֵם מַשְׁכִּימִים, אָנוּ מַשְׁכִּימִים לְדִבְרֵי תּוֹרָה, וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אָנוּ עֲמֵלִים וְהֵם עֲמֵלִים, אָנו עֲמֵלִים וּמְקַבְּלִים שָׂכָר, וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר.

1. The Power of Torah (בשם הה”ק מהרי”ה מקזמיר ז”ל מובא במעינה של תורה)

פרשת וישלח

בראשית לו

א) וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו, הוּא אֱדוֹם. 

ב) עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן, אֶת עָדָה בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי, וְאֶת אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן הַחִוִּי. 

ג) וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחוֹת נְבָיוֹת.

רש”י

בשמת בת ישמעאל – ולהלן קורא לה (כח ט) מחלת. מצינו באגדת מדרש ספר שמואל (פרק יז) שלשה מוחלין להן עונותיהם: גר שנתגייר, והעולה לגדולה, והנושא אשה, ולמד הטעם מכאן, לכך נקראת מחלת שנמחלו עונותיה.

מה טעם מרומז דבר זה דוקא אצל עשיו?

כדי שהשטן, שרו של עשיו, לא יקטרג על החתן, שהירבה לחטוא ואיננו ראוי למחילה – אמרה זאת תורה אצל עשיו כלומר, אם מחלו לעשיו, יש למחול לכל החתנים, כי הרי מדריגה יותר גרועה משל עשיו לא תיתכן.

---

[1] Rabbi Hartman noted that these sources only say that the Beis HaMikdash is in portion of Binyamin and not because he didn’t bow down. He did find a source in Targum Sheini in Megilas Esther 3;3.